JavaScript is required for our website accessibility to work properly. שנתיים אחרי החתימה על הסכמי אברהם: היקף הסחר בין ישראל לאמירויות מזנק | זמן ישראל
שנתיים אחרי החתימה על הסכמי אברהם:

זינוק בהיקף הסחר בין ישראל לאיחוד האמירויות

שנתיים אחרי החתימה, אין בכלל ספק באשר להצלחה המסחרית של הסכמי אברהם - ובפרט עם איחוד האמירויות ● לפי נתוני מכון היצוא, היקף הסחר עם איחוד האמירויות עקף במחצית הראשונה של 2022 את סך כל ההיקף ב-2021 - וגם בסך הייצוא מישראל לאיחוד נרשמת מגמה דומה ● שגריר ישראל באמירויות: "אני צופה שהם יהיו בעשיריית המדינות עם הסחר הישראלי הגבוה ביותר"

דגלי ישראל ואיחוד האמירויות מתנוססים בתערוכת אקספו בדובאי, 31 בינואר 2022 (צילום: AP Photo/Jon Gambrell)
AP Photo/Jon Gambrell
דגלי ישראל ואיחוד האמירויות מתנוססים בתערוכת אקספו בדובאי, 31 בינואר 2022

ב-15 בספטמבר ימלאו שנתיים ליום בו חתמו ישראל, איחוד האמירויות, בחריין וארצות הברית על הסכמי אברהם. בטקס החגיגי, על מדשאות הבית הלבן, ניצבו ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, שר החוץ של איחוד האמירויות שייח' עבדאללה בן זאיד אאל נהיאן, שר החוץ של בחריין עבד א-לטיף א-זיאני ונשיא ארה"ב דאז דונלד טראמפ.

שנתיים אחר כך, פרסם השבוע שגריר ישראל באיחוד האמירויות אמיר חייק נתונים מרשימים על סחר החוץ בין ישראל לאיחוד האמירויות.

לפי הנתונים שיש בידי מכון היצוא הישראלי, היקף הסחר עם איחוד האמירויות הסתכם בשנת 2021 בסכום הקרוב לכ-1.2 מיליארד דולר (בסחורות בלבד, לא כולל שירותים לגביהם אין עדיין נתונים). בחציון הראשון של שנת 2022 הגיע היקף הסחר ל-1.4 מיליארד דולר – סכום העולה על סך כל הסחר בשנת 2021. והיד עוד נטויה, השנה לא הסתיימה.

לפני מספר ימים ערך מכון היצוא הישראלי וובינר ליצואנים ישראלים המעוניינים לעבוד עם איחוד האמירויות. כ-200 נציגים של חברות ישראליות עלו על הזום לשמוע מידע על הפעילות העסקית מהשגריר חייק, ראשי מכון היצוא וגם מנציגי חברות ישראליות הפועלות כבר באמירויות.

מעבר לנתוני היקף הסחר, מעניין להתבונן בנתוני הייצוא הישראלי. סך הייצוא מישראל לאיחוד האמירויות עמד בשנת 2021 כולה על 385 מיליון דולר, פי-5 משנת 2020, טרם החתימה על הסכמי אברהם. סך הייצוא לאיחוד האמירויות עמד בחציון הראשון של שנת 2022 על 326 מיליון דולר, יותר מפי שניים ממחצית שנת 2021. כאמור, נתוני 2022 טרם סוכמו וכשיתפרסמו במהלך 2023, תהיה ללא כל ספק קפיצה משמעותית.

סך הייצוא מישראל לאמירויות עמד בשנת 2021 כולה על 385 מיליון דולר – פי-5 משנת 2020, טרם החתימה על הסכמי אברהם. סך הייצוא לאיחוד האמירויות עמד רק בחציון הראשון של 2022 על 326 מיליון

מכון הייצוא מפרסם גם תחזית לסיכום 2022: יצוא של 700 מיליון דולר והיקף סחר של כ-2.3 מיליארד דולרים. לשם השוואה, סך הסחר עם מרוקו עמד בשנת 2021 על כ-42 מיליון דולר וסך הסחר עם בחריין עמד בשנת 2021 על כ-7 מיליון דולר.

את הפורמט הזה, של יחסים כלכליים פורחים בזמן קצר, היו רוצים במכון היצוא לתרגם ליחסי הסחר של ישראל עם מדינות נוספות באגן הים התיכון. יו"ר מכון היצוא איילת נחמיאס ורבין אמרה בפתח המפגש שוועידות אזוריות, כלכליות, צריכות להיערך גם בפורום שיכלול את יוון, קפריסין, מצרים ומרוקו, ויאפשר הגברת סחר בכל אגן הים התיכון.

יורש העצר של אבו דאבי מוחמד בן זאיד מקבל את פניו של שגריר ישראל הראשון באיחוד האמירויות, אמיר חייק, 5 בדצמבר 2021 (צילום: חשבון הטוויטר של אמיר חייק)
יורש העצר של אבו דאבי מוחמד בן זאיד מקבל את פניו של שגריר ישראל הראשון באיחוד האמירויות, אמיר חייק, 5 בדצמבר 2021 (צילום: חשבון הטוויטר של אמיר חייק)

חייק, השגריר הראשון שמייצג את מדינת ישראל באמירויות, הוא מקרה של התאמה מושלמת לתפקיד מבחינת התכנים הכלכליים. הוא שימש כמנכ"ל מכון היצוא, מנכ"ל משרד הכלכלה ויו"ר התאחדות המלונות בישראל – כל התחומים הרלוונטיים ליחסים בין המדינות.

במפגש עם היצואנים הישראלים, חייק הסביר שצריך אורך רוח בעבודה שם. "יש פה תחושה של בני דודים שלא נפגשו 50 שנים ומנסים להשלים את הפערים ומהר. אבל זה מרתון, לא ספרינט.

"אחד הדברים הבולטים כאן, הוא שהאמירתים עובדים עם תוכניות אסטרטגיות, שמהן גוזרים תוכניות עבודה וביצוע. זה אלמנט שלא קיים במדינות אחרות. האמירתים כיום כבר מדברים על תוכניות עתידיות בתחום החלל, ומתכוננים בצורה אינטנסיבית ליום שאחרי השימוש בדלק וגז. הם מתכננים כעת איך יראו ערים בעוד 50 שנה".

"האמירתים כיום מדברים על תוכניות עתידיות בתחום החלל, ומתכוננים בצורה אינטנסיבית ליום שאחרי השימוש בדלק וגז. הם מתכננים כעת איך יראו ערים בעוד 50 שנה"

לפני מספר חודשים ישראל והאמירויות חתמו על הסכם סחר חופשי, ובו הוסכם על הורדת מכסים מאלפי פריטים של סחורות ומוצרים. לפיכך, הייצוא לאמירויות בשנים הקרובות צפוי לגדול. "אני צופה שהם יהיו בעשיריית המדינות עמן הסחר הישראלי גבוה ביותר", אמר חייק. "כיום הם כבר שותף הסחר ה-19-20 של ישראל".

המשמעות הנוספת עבור ישראל של הסחר עם האמירויות היא כמובן בשל המיקום הגאוגרפי והיותה של איחוד האמירויות שער לרחבי אסיה.

דוכן של ישראל בתערוכת שוק התיירות בדובאי, 16 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Kamran Jebreili)
דוכן של ישראל בתערוכת שוק התיירות בדובאי, 16 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Kamran Jebreili)

ומה האמירתים מחפשים מחברות ישראליות? לדברי חייק, הם רוצים אימפקט. כלומר, הם רוצים להשקיע ולהשתתף בתחומים בהם לסחורה הישראלית יכולה להיות השפעה על טכנולוגיות בתחום החינוך, בענף הטלרפואה (TeleMedicine או רפואה מרחוק), בתחום הפיננסים והמזון.

אביעד טמיר, הנספח הכלכלי לאיחוד האמירויות שהגיע לתפקיד ממנהל סחר החוץ במשרד הכלכלה, סיפר ליצואנים הישראלים על דגשים בעסקים עם חברות באמירויות. דגש אחד, הוא שהחברות האמירתיות מעוניינות לפתח כוח אדם מגוון ולכן שיתופי פעולה של ערבים, יהודים, עולים חדשים, ובמיוחד הכללת נשים בתפקידי מפתח, הם אלמנט קריטי ביחסים העסקיים בין חברות.

החברות האמירתיות מעוניינות לפתח כוח אדם מגוון ולכן שיתופי פעולה של ערבים, יהודים, עולים חדשים, ובמיוחד הכללת נשים בתפקידי מפתח, הם אלמנט קריטי ביחסים העסקיים בין חברות

דגש נוסף, סיפר טמיר, הוא היעד שהציבו לעצמם האמירתים: להביא מאה אלף מתכנתים לאיחוד האמירויות, בוויזות עבודה עם תנאים טובים.

בהמשך המפגש הציגו אנשי עסקים ישראלים את המהלכים שביצעו באיחוד האמירויות בשנה וחצי האחרונות וחלקו מהמידע שברשותם ומניסיונם שם. בפני היצואנים דיברה חוקרת ממכון מחקר לחדשנות של קופת חולים מכבי, ראש חברה בתחום התוכנה בענף הרפואה וכן יצואן של מערכות פילטור וחסכון במים (ציוד תעשייתי).

הוובינר היה מרתק, כי במלאות שנתיים להסכמי אברהם, היחסים הכלכליים נמצאים בפרטים הקטנים. ניכר שבאיחוד האמירויות יודעים להסביר פנים לאיש העסקים הישראלי ואולי בשל כך, ובשל היעילות של משרדי הממשלה האמירתיים, היחסים בין המדינות עלו להיקף סחר כה גדול.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 765 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 17 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

קיש על כישלון התלמידים במדעים: ראמ״ה הלכו לקמפיין - היו בעיות בשאלות

דיווח: המשנה למנכ"ל משרד החינוך אסף לאחרונה מידע על ממשק העבודה עם הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך והמבחנים ● בית המשפט התיר לפרסם כי יובל וילנר הוא החשוד באונס של שי-לי עטרי ונעמה שחר ● טראמפ מאיים על איראן: זה היה ״השקט לפני הסערה״ ● חברה ממשלתית: הפיצוץ בבית שמש היה מתוכנן ● ביסמוט: פועל מול צה״ל לבטל את העונש על הפאץ׳ משיח

לכל העדכונים עוד 10 עדכונים

קרב התאריכים

מאחורי "משבר חוק הגיוס" מסתתר תרגיל פוליטי שקוף של המפלגות החרדיות, והוויכוח האמיתי בקואליציה נסוב כעת על מועד הבחירות ● לנתניהו יש שלל סיבות להתעקש על קיום הבחירות בסוף אוקטובר: מאולם בית המשפט, דרך עצרת האו"ם ועד חופשות הקיץ ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 979 מילים ו-1 תגובות

מעצרי הילדים בגדה הם חלק ממציאות בה ילדים אינם מוגנים

אי אפשר לדבר על הרג ילדים בגדה המערבית בלי לדבר על מעצרי הילדים. אי אפשר להפריד בין הדברים, כי מעצרי הילדים הם חלק מאותה מציאות: מציאות שבה ילדים אינם מוגנים, שבה עצם היותם ילדים כבר לא מהווה חיץ מפני אלימות, הפחדה ופגיעה.

מי שמבקש להבין את מה שקורה היום בגדה, צריך לראות את התמונה השלמה. מצד אחד – אלימות הולכת וגוברת של מתנחלים, שפועלים מתוך תפיסה ברורה של דחיקה ושל יצירת מציאות בלתי אפשרית לחיים עבור קהילות פלסטיניות.

טיטי כרמל הוא מנכ"ל "הורים נגד מעצרי ילדים", פעיל חברתי ואיש טיפול. בעל ניסיון רב בעבודה עם אוכלוסיות בקצה רצף הסיכון, ובפעולה למען צדק וזכויות אדם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 534 מילים
אמיר בן-דוד

איומי איראן על זינוק בהעשרת האורניום חושפים בעיקר את הלחץ של המשטר ● בעוד מומחים מעריכים כי התקיפות באספהאן ובנתנז הרחיקו את הפצצה, במערכת הביטחון מזהירים מפני שאננות ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 875 מילים

לא לכבוש את ההר אלא לשמור עליו

בשנים הראשונות להקמתה של המדינה, היא התאפיינה בדלילות יחסית של אוכלוסייה ובמציאות בה שטח לא מפותח נתפס כמעט כאויב, כסממן לנחשלות ושממה. האתגר התכנוני הלאומי, היה בהתאם – "כיבוש השממה" וקביעת עובדות בשטח, ומכך נגזרה גם מדיניות ההתיישבות.

הקמת יישובים חדשים, בעשורים הראשונים שלפני ואחרי הקמת המדינה, הייתה דרך למימוש מטרות של קביעת גבולות המדינה המתהווה, כלי למימוש יעד של פיזור אוכלוסין, פיתוח הנגב ומימוש חזונו של דוד בן גוריון.

אסף זנזורי הוא מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע, ונציג ארגוני הסביבה במוסדות התכנון הארציים, בעיקר במועצה הארצית לתכנון ובנייה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 607 מילים

למקרה שפיספסת

הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

הזיהום שהתגלה בשדה דב עלול להפוך לצונאמי

איך הפך שדה דב מרובע העתיד של ישראל לתיבת פנדורה ● הממשלה הודיעה שתפצה את העסקים הקטנים שייפגעו מעבודות המטרו. עכשיו באים? ● הספריות השיתופיות הן רעיון מקסים ומתברר שגם פופולרי ● וגם: בחולות קיסריה מסתתרת קתדרלה שעשויה מאצות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,771 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הייתי המפקד הרוסי במשחק מלחמה. כך הבסתי את נאט"ו

חולשתה הצבאית של אירופה, היעדר כוחות זמינים בשטח והססנות פוליטית אפשרו לי לנצל את נקודות התורפה של הברית כדי לנתק את המדינות הבלטיות בתוך ימים ספורים ● בעקבות התרגיל, התברר עד כמה אירופה תהיה חשופה ופגיעה ביום שאחרי המלחמה באוקראינה

לכתבה המלאה עוד 1,935 מילים

פרסום ביקור נתניהו באמירויות מעיד על בעיה חמורה בשליטה בסוגרים

נתניהו לא הצליח להתאפק ופרסם את הביקור הסודי, בלי להתחשב בהשלכות על יחסי החוץ ● לא מחכות לטראמפ: פקיסטן ועיראק חתמו על עסקאות אנרגיה עם איראן ● הקשרים בין איחוד האמירויות לסוריה מתחממים, אך הכלכלה הסורית עדיין נאבקת ● והשבוע ב-1971: סאדאת בולם את ניסיון ההפיכה נגדו ומטהר את מפלגתו מתומכי נאצר ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

לכתבה המלאה עוד 1,251 מילים

"היצירות היו אקט של התנגדות"

בסתיו 1940, בתוך מציאות של רעב ותופת, התאגדו אומני הגטו כדי לארגן תערוכה יוצאת דופן שמשכה אליה אלפי מבקרים בתנאים בלתי אפשריים ● היצירות ששרדו נשמרו בחשאי על ידי אומנים שהועבדו ביודנראט, ומהוות עדות מרטיטה לרוח האדם ולכוחה של היצירה

לכתבה המלאה עוד 1,050 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אֵירוֹוִיזְיוֹן 302

ככל שישראל מתרחקת בשנים האחרונות מערכי הליברליות, הסובלנות, הפתיחות והקלילות הפופית שמאפיינים את האירוויזיון, נדמה שחשיבות האירוע רק הלכה וגדלה פה. אבל גם בתוך ההקשר המוגזם הזה, התחקיר שפורסם השבוע ב"ניו יורק טיימס" היה חריג, שלא לומר מגוחך ממש

לכתבה המלאה עוד 1,069 מילים

בג"ץ ניפץ את פנטזיית השליטה של קרעי בשידור הציבורי

פסק הדין שהשיב לתפקידה את יו"ר ועדת האיתור של תאגיד השידור, השופטת בדימוס נחמה מוניץ, הוא לא רק הפסד של שלמה קרעי בבית המשפט, אלא שיעור באזרחות ● שופטי העליון לא הסתפקו בביטול ההדחה, אלא ניצלו את ההזדמנות כדי לשרטט קו אדום מול התנהלותו המופקרת של שר התקשורת, להדגיש את חשיבות השידור הציבורי ולעגן שוב את חובת הציות לייעוץ המשפטי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 934 מילים ו-1 תגובות

נתניהו צריך אריה שותק

בזמן שיהדות התורה מאיימת לפרק את גוש הימין, דרעי מבין שכל מילה נגד נתניהו תבריח את הבוחרים שלו לבן גביר ● בלי חוק גיוס ועם תדמית של פראייר, יו"ר ש"ס נאלץ להכחיש כל קשר למרכז-שמאל – ובונה על עצרות חגי תשרי כדי להציל את המפלגה בקלפי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 511 מילים
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

ארבעה חודשים לבחירות, הרוב המכריע כבר יודע למי יצביע

הישראלים כבר בחרו באיזה צד של המפה הפוליטית הם נמצאים, והפכו את הבחירות הקרובות לקרב על תזוזות פנימיות ● סקר חדש של יוסי טאטיקה מגלה שבוחרי גוש הקואליציה יותר שומרים אמונים למפלגות שלהם, בעוד שבמרכז-שמאל עדיין מתלבטים איזה פתק לשים בקלפי ● ובינתיים בסקר המנדטים נמשך התיקו בין בנט לנתניהו

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 284 מילים

פרילנסרים פלסטינים מוצאים מפלט מהמלחמה בחללי עבודה משותפים המופעלים על ידי גנרטורים ● בין תקיפות אוויריות להפסקות חשמל, הם ממשיכים לספק שירותי תכנות ועיצוב ללקוחות בחו"ל כדי להבטיח את הישרדות משפחותיהם בצל הקריסה הכלכלית

לכתבה המלאה עוד 997 מילים

סוף סוף אפשר להבין מה התקציב עושה לכיס שלנו

אתר חדש בשם "התקציב שלי" משתמש בכלי AI כדי להציג לכל אזרח ניתוח אישי של השפעת התקציב על הכיס, מהעלאת המע"מ ועד הקיצוצים בשירותים האזרחיים ● המייסד דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, רוצה להפוך את ספר התקציב מכלי אטום למנגנון של שקיפות, מעורבות ציבורית והשפעה פוליטית

לכתבה המלאה עוד 832 מילים ו-1 תגובות

צה"ל הבטיח לבג"ץ תחקיר על לחימת נשים, אבל מסרב לומר מה עלה בגורלו

בפסק הדין התקדימי על פתיחת כלל התפקידים לנשים, בג"ץ הסתמך על הודעת צה"ל שלפיה מתקיים תחקיר עומק על לחימת נשים במלחמה ● אלא שבמשך שבועיים דובר צה"ל סירב להשיב מתי החל התחקיר, מי מוביל אותו ומתי יפורסמו מסקנותיו ● בינתיים, הלחץ הפוליטי נגד שילוב לוחמות רק גובר

לכתבה המלאה עוד 1,041 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.